Archive for the ‘ברכות דף ס"ד עמוד א'’ Category

ברכות – דף ס"ד עמוד א'

11 בפברואר 2010

אמר ר' אבין הלוי, כל הדוחק את השעה [כגון אבשלום שבקש למלוך בחזקה. רש"י. בעירובין י"ג ב' כתב רש"י: מתיגע להעשיר ולהתגדל, ורואה שאינו מצליח, ואף על פי כן חוזר והולך למרחקים, ומכניס עצמו לגבוהות], שעה דוחקתו. וכל הנדחה מפני השעה שעה נדחת מפניו [לאחר זמן עתידה לעמוד לו שעה מצלחת. רש"י בעירובין שם].
מדרבה ורב יוסף. דרב יוסף סיני
[סיני היו קורין לרב יוסף שהיה בקי בברייתות הרבה. רש"י], ורבה עוקר הרים [לרבה בר נחמני שהיה מחודד יותר בפלפול. רש"י].
אצטריכא להו שעתא
[נצרכה להם השעה. רש"י: להיות אחד מהם ראש ישיבה].
שלחו להתם
[לשם], סיני ועוקר הרים איזה מהם קודם?
שלחו להו
[להם], סיני קודם, שהכל צריכין למרי חטיא [לבעל החיטים. רש"י: למי שקבץ תבואה למכור כלומר למי שקבץ שמועות].
אף על פי כן לא קבל עליו ר' יוסף. דאמרי ליה כלדאי
[שאמרו לו החוזים בכוכבים. רש"י: לרב יוסף] מלכת תרתין שנין [תמלוך שתי שנים. וסבר רב יוסף שאם ימלוך עכשיו ימות בסוף שנתיים, ולכן רצה שרבה ימלוך לפניו].
מלך רבה עשרין ותרתין שנין
[עשרים ושתיים שנה], מלך רב יוסף תרתין שנין ופלגא [שנתיים ומחצה]. כל הנך שני דמלך רבה [כל שנים אלה שמלך רבה], אפילו אומנא לביתיה לא קרא [אפילו רופא לביתו לא קרא. רש"י: [רב יוסף] לא נהג כל אותן השנים [שמלך רבה] שום צד שררה וכשהיה צריך להקיז דם היה הולך לבית הרופא ולא היה שולח לבא אליו].


ואמר רבי אבין הלוי, מאי דכתיב [מהו שכתוב]: (תהלים כ, ב) "יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב"? אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ויצחק? מכאן לבעל הקורה שיכנס בעביה של קורה [אם בא לטלטלה ממקום למקום לתתה בבנין. כלומר יעקב שכל הבנים שלו וטרח בגידולם יבקש עליהם רחמים. רש"י].


ואמר רבי אבין הלוי, כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו שכינה. שנאמר: (שמות יח, יב) "ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלהים". וכי לפני אלהים אכלו, והלא לפני משה אכלו? אלא לומר לך כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו שכינה.


ואמר רבי אבין הלוי, הנפטר מחברו אל יאמר לו "לך בשלום", אלא "לך לשלום". שהרי יתרו שאמר לו למשה: (שמות ד, יח) "לך לשלום", עלה והצליח. דוד שאמר לו לאבשלום: (שמואל ב טו, ט) "לך בשלום", הלך ונתלה.


ואמר רבי אבין הלוי הנפטר מן המת [כשהיו מוליכים ארונות ממקום למקום לקבורה היו מלוים אותו מעיר לעיר וחוזרים אלו, ואחרים מלוים אותו משם והלאה. והחוזרים קרי [נקראים] נפטרים. נוטלין רשות להפטר ממנו. רש"י] אל יאמר לו "לך לשלום", אלא "לך בשלום", שנאמר: (בראשית טו, טו) "ואתה תבא אל אבותיך בשלום".


אמר רבי לוי בר חייא היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר: (תהלים פד, ח) "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון".


אמר רבי חייא בר אשי אמר רב, תלמידי חכמים אין להם מנוחה [מישיבה לישיבה וממדרש למדרש. רש"י] לא בעולם הזה ולא בעולם הבא שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון.


אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר: (ישעיהו נד, יג) "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך" אל תקרי בניך אלא בוניך.


(תהלים קיט, קסה) "שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול".

(תהלים קכב, ז) "יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך".

(תהלים קכב, ח) "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך". 

(תהלים קכב, ט) "למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך".

(תהלים כט, יא) "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".

הדרן עלך מסכת ברכות

מודעות פרסומת