Archive for the ‘ברכות דף ס"א עמוד ב'’ Category

ברכות – דף ס"א עמוד ב'

9 בפברואר 2010

תניא: "רבי יוסי הגלילי אומר, צדיקים יצר טוב שופטן. שנאמר: (תהלים קט, כב) "ולבי חלל בקרבי". [יצר הרע הרי הוא כמת בקרבי שיש בידי לכופו. רש"י]
רשעים יצר רע שופטן. שנאמר: (תהלים לו, ב) "נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו". [אמר דוד, בקרב לבי יש ואומר אני, שהפשע נאם לרשע. כלומר שהיצר הרע אומר לרשע אל יהא פחד אלהים לנגד עיניך. אלמא [אמור] יצר הרע שופטו עד שמרחיקו שאינו מתפחד מיוצרו. רש"י]
בינונים זה וזה שופטן, שנאמר: (תהלים קט, לא) "יעמוד [הקב"ה] לימין אביון להושיע משופטי נפשו". [שמע מינה יש לך אדם שיש לנפשו שני שופטים. רש"י]

אמר רבא, כגון אנו בינונים.
אמר ליה אביי, לא שביק
[הניח] מר חיי [חיים] לכל בריה [אם אתה מן הבינונים אין לך צדיק גמור בעולם. רש"י].

ואמר רבא לא איברי עלמא [לא נברא העולם] אלא לרשיעי גמורי [לרשעים גמורים. רש"י: העולם הזה. שאין להם בעולם הבא כלום וצריכין ליטול שכרן כאן. כגון אחאב שהיה עשיר מאד. דקאמר ליה בן הדד כספך וזהבך לי הוא (מלכים א כ)] או לצדיקי גמורי [לצדיקים גמורים. רש"י: שאין להם בעולם הזה כלום. כגון רבי חנינא בן דוסא שדי לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת (תענית כד:)].
אמר רבא, לידע אינש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו.
אמר רב, לא איברי עלמא
[לא נברא העולם] אלא לאחאב בן עמרי, ולר' חנינא בן דוסא. לאחאב בן עמרי העולם הזה, ולרבי חנינא בן דוסא העולם הבא.


"ואהבת את י"י אלהיך".


תניא: [ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך] "ר' אליעזר אומר, אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך?

ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך?

אלא אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו, לכך נאמר בכל נפשך.

ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו, לכך נאמר בכל מאדך [מן החביב עליך. רש"י].

רבי עקיבא אומר בכל נפשך, אפילו נוטל את נפשך [זהו המקור לכך שעבודה זרה היא ביהרג ובל יעבור].


תנו רבנן: "פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה. בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה. אמר ליה עקיבא אי אתה מתירא מפני מלכות?

אמר לו, אמשול לך משל למה הדבר דומה, לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום. אמר להם מפני מה אתם בורחים? אמרו לו מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם. אמרו לו אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה אלא טפש אתה. ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה.

אף אנחנו עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה שכתוב בה: (דברים ל, כ) "כי הוא חייך ואורך ימיך" כך, אם אנו הולכים ומבטלים ממנה על אחת כמה וכמה.

אמרו, לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים. ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו.

אמר לו פפוס, מי הביאך לכאן?

אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה, אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים.

בשעה שהוציאו את ר' עקיבא להריגה, זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמים [קורא קריאת שמע. רש"י].

אמרו לו תלמידיו, רבינו עד כאן?

אמר להם, כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, "בכל נפשך" – אפילו נוטל את נשמתך. אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו. ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו?

היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד.

יצתה בת קול ואמרה, אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד.

אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, זו תורה וזו שכרה? (תהלים יז, יד) "ממתים ידך י"י ממתים וגו'" [מִמְתִים יָדְךָ יְהוָה מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים וצפינך [וּצְפוּנְךָ] תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם].

[מידך היה לו למות ולא מידי בשר ודם. רש"י]

אמר להם "חלקם בחיים".

יצתה בת קול ואמרה, אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי העולם הבא".


"לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים וכו'". [לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים. ולא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו ובאבק שעל רגליו ולא יעשנו קפנדריא ורקיקה מקל וחומר]

אמר רב יהודה אמר רב, לא אמרו אלא מן הצופים [מקום שיכולין לראות משם הר הבית ומשם והלאה אין יכולין לראותו. רש"י] ולפנים, וברואה [שרואה את בית המקדש. ובא למעט יותר רחוק מן הצופים שעלה למקום גבוה ורואה, וכן מי שקרוב יותר מהצופים והוא בעמק ואינו רואה].

איתמר נמי [נאמר גם], אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא, הכי [כך] אמר רבי יוחנן, לא אמרו אלא מן הצופים ולפנים, וברואה, ובשאין גדר [מפסיק בינו להר הבית. רש"י], ובזמן שהשכינה שורה [שבית המקדש קיים. רש"י].


תנו רבנן: "הנפנה ביהודה לא יפנה מזרח ומערב [ארץ יהודה היא כרצועה צרה ממערב למזרח, וירושלים באמצעה. כך שברוב ארץ יהודה, המקדש הוא למערבו או למזרחו. וכשנפנה מגלה מלפנים ומאחור, ויהיה אחד מהם פונה לצד ירושלים. ואם הוא במקום ביהודה שירושלים היא לצפונו לא ייפנה לכיוון צפון או דרום, אלא למזרח או למערב], אלא צפון ודרום. ובגליל לא יפנה אלא מזרח ומערב.

ורבי יוסי מתיר. שהיה ר' יוסי אומר לא אסרו אלא ברואה, ובמקום שאין שם גדר ובזמן שהשכינה שורה.

וחכמים אוסרים".

חכמים היינו תנא קמא [התנא הראשון]? [דאמר לא יפנה. ולא מפליג [מחלק] בין רואה ללא רואה בין בזמן הבית בין בזמן הזה. רש"י]

איכא בינייהו [יש ביניהם] צדדין [תנא קמא אסר ביהודה, ומשמע בכל יהודה, וגם במקום שהוא לא מכוון ממש מול ירושלים אלא רק לצד שירושלים בה. וכגון שהוא ממזרח לירושלים ודרומית לה. אסור להתגלות לכיוון מערב אפילו שהוא דרום לירושלים ולא ממש מולה.

ורבי יוסי אסר רק ברואה ובאין גדר ובזמן הבית.

ומשמע שרבי יוסי אסר רק כשמכוון גילויו ממש מול ירושלים.

וכלפי זה אמרו חכמים שבסוף הברייתא שיש לאסור גם בזמננו וגם באינו רואה ויש גדר. אבל מודים לרבייוסי שרק במכוון מול ירושלים ממש אסור ואם אינו ממש מכוון מותר, אפילו שפונה לעבר הצד שירושלים בו].


תניא אידך: "הנפנה ביהודה לא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום. ובגליל צפון ודרום אסור מזרח ומערב מותר.

ורבי יוסי מתיר. שהיה רבי יוסי אומר לא אסרו אלא ברואה.

רבי יהודה אומר בזמן שבית המקדש קיים אסור בזמן שאין בית המקדש קיים מותר.

רבי עקיבא אוסר בכל מקום".

רבי עקיבא היינו תנא קמא? איכא בינייהו [יש ביניהם] חוץ לארץ [תנא קמא אוסר רק ביהודה ובגליל. ורבי עקיבא אמר בכל מקום, ומשמע גם בחוצה לארץ].


רבה הוו שדיין ליה לבני [היו מוטלות לו לבנים] מזרח ומערב [לבנים שישב עליהן לפנות היו מתוקנים וזקופות על צדיהן, ראשן א' למזרח והשני למערב. לבנה אחת לצפון ולבנה אחת לדרום. והוא יושב על האחת ונפנה בינתים. נמצא הוא נפנה צפון ודרום. ולא היה רוצה לפנות בבבל מזרח ומערב לפי שבבל במזרחה של ארץ ישראל עומדת שלא יהא פרועו לא מלפניו ולא מלאחריו לצד ארץ ישראל. רש"י].

אזל [הלך] אביי, שדנהו [הטילן] צפון ודרום [לראות אם יקפיד רבו על כך. אי [אם] סבירא ליה כרבי עקיבא דאמר בחוצה לארץ נמי [גם] קפדינן עלה דמילתא [על הדבר]. רש"י].

על [נכנס] רבה, תרצנהו [החזירן למקומן]. אמר, מאן האי דקמצער לי [מי זה שמצער אותי]? אנא [אני] כר' עקיבא סבירא לי, דאמר בכל מקום אסור.