Archive for the ‘ברכות דף נ"ז עמוד א'’ Category

ברכות – דף נ"ז עמוד א'

1 בפברואר 2010

הרואה הונא בחלום, נס נעשה לו [נו"ן כנגד נו"ן וכגון שראה השם כתוב. רש"י].

חנינא חנניא יוחנן [נוני"ן הרבה, נסים רבים. רש"י], נסי נסים נעשו לו.

הרואה הספד בחלום מן השמים חסו עליו ופדאוהו. והני מילי בכתבא [ודברים אלה בכתב. רש"י: אכולהו קאי [על כולם עומד]. שראה הונא או חנינא או תיבה זו של הספד כתובה. דמשמע חסו עליו ופדאוהו].

העונה יהא שמיה רבא מברך [בחלום], מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

הקורא קריאת שמע [בחלום] ראוי שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו זכאי לכך.

המניח תפילין בחלום יצפה לגדולה. שנאמר: (דברים כח, י) "וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך וגו'". [וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ]. ותניא: "רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש [לפרש הפסוק אמר ולא לעניין חלום]".

המתפלל בחלום סימן יפה לו. והני מילי דלא סיים [שנעור משנתו קודם שנסתלק. סימן הוא שסמוך אצל הקב"ה. רש"י].

הבא על אמו בחלום יצפה לבינה. שנאמר: (משלי ב, ג) "כי אם לבינה תקרא".

הבא על נערה מאורסה יצפה לתורה. שנאמר: (דברים לג, ד) "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב". אל תקרי מורשה אלא מאורשה.

הבא על אחותו בחלום יצפה לחכמה שנאמר: (משלי ז, ד) "אמור לחכמה אחותי את".

הבא על אשת איש בחלום מובטח לו שהוא בן העולם הבא [ונוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן. דדמי [שדומה] לאשת איש. רש"י]. והני מילי [ודבר זה] דלא ידע לה ולא הרהר בה מאורתא [שאינו מכיר אותה, ולא הרהר בה מהערב].


אמר רבי חייא בר אבא, הרואה חטים בחלום ראה שלום. שנאמר: (תהלים קמז, יד) "השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך".

הרואה שעורים בחלום סרו עונותיו. שנאמר: (ישעיהו ו, ז) "וסר עונך וחטאתך תכופר".

אמר רבי זירא, אנא לא סלקי מבבל לארץ ישראל [אני לא עליתי מבבל לארץ ישראל] עד דחזאי שערי בחלמא [עד שראיתי שעורים בחלום].

(בבא מציעא פ"ה א':

"ר' זירא כי סליק לארעא דישראל [כשעלה לארץ ישראל], יתיב מאה תעניתא דלשתכח גמרא בבלאה מיניה [ישב מאה תעניות שתשתכח גמרא בבלית ממנו] כי היכי דלא נטרדיה [שלא תטרידו. רש"י: כשעלה לארץ ישראל ללמוד מפי ר' יוחנן ואמוראין שבארץ ישראל לא היו בני מחלוקת ונוחין זה לזה כשמן כדאמרינן בסנהדרין (דף כד.). ומיישבין את הטעמים בלא קושיות ופירוקין].

יתיב מאה אחרניתא [ישב מאה אחרות] דלא לשכוב ר' אלעזר בשניה ונפלין עילויה מילי דצבורא [שלא ימות רבי אלעזר בשניו ויפלו עליו ענייני הציבור. שרבי אלעזר היה גדול הדור].

ויתיב מאה אחריני דלא נשלוט ביה נורא דגיהנם [וישב מאה אחרות שלא תשלוט בו אש הגהנום].

כל תלתין יומי הוה בדיק נפשיה [כל שלושים יום היה בודק עצמו]. שגר תנורא סליק ויתיב בגויה [הסיק תנור, עלה, וישב בתוכו]. ולא הוה שלטא ביה נורא [ולא היתה שולטת בו אש].

יומא חד יהבו ביה רבנן עינא [יום אחד נתנו בו רבנן עין] ואיחרכו שקיה [ונחרכו שוקיו]. וקרו ליה קטין חריך שקיה [וקראו לו קטן חרוך השוקיים. שאדם גוץ היה")

הרואה גפן טעונה בחלום אין אשתו מפלת נפלים. שנאמר: (תהלים קכח, ג) "אשתך כגפן פוריה".

שורקה [זמורה ארוכה. רש"י על התורה] – יצפה למשיח. שנאמר: (בראשית מט, יא) "אוסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו".


הרואה תאנה בחלום תורתו משתמרת בקרבו שנאמר: (משלי כז, יח) "נוצר תאנה יאכל פריה".


הרואה רמונים בחלום, זוטרי [קטנים] – פרי [פרה] עסקיה כרמונא.

רברבי [גדולים] – רבי [גדל] עסקיה כרמונא.

פלגי [חצאי רימונים] – אם תלמיד חכם הוא יצפה לתורה, שנאמר: (שיר השירים ח, ב) "אשקך מיין הרקח מעסיס רמני".

ואם עם הארץ הוא, יצפה למצות. שנאמר: (שיר השירים ד, ג) "כפלח הרמון רקתך". מאי [מהו] רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון.


הרואה זיתים בחלום, זוטרי [קטנים] – פרי ורבי וקאי עסקיה [פרה ורבה ועומד עסקו] כזיתים.

והני מילי [ודברים אלה] פרי [שרואה פרי הזית]. אבל אילני [אילנות] – הויין ליה [יהיו לו] בנים מרובין. שנאמר: (תהלים קכח, ג) "בניך כשתילי זיתים וגו'".

איכא דאמרי [יש שאומרים] הרואה זית בחלום שם טוב יוצא לו. שנאמר: (ירמיהו יא, טז) "זית רענן יפה פרי תואר קרא י"י שמך".

הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה. שנאמר: (שמות כז, כ) "ויקחו אליך שמן זית זך".


הרואה תמרים בחלום תמו עונותיו. שנאמר: (איכה ד, כב) "תם עונך בת ציון".


אמר רב יוסף, הרואה עז בחלום – שנה מתברכת לו.

עזים – שנים מתברכות לו. שנאמר: (משלי כז, כז) "ודי חלב עזים ללחמך".


הרואה הדס בחלום נכסיו מצליחין לו [כהדס זה שעליו משולשים זה על זה כמין קליעה. רש"י]. ואם אין לו נכסים ירושה נופלת לו ממקום אחר.

אמר עולא, ואמרי לה במתניתא תנא, והוא דחזא בכנייהו [על כנם. במקומם במחובר. רש"י].


הרואה אתרוג בחלום, הדור הוא לפני קונו. שנאמר: (ויקרא כג, מ) "פרי עץ הדר כפות תמרים". [וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים]

הרואה לולב בחלום אין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים.


הרואה אווז בחלום יצפה לחכמה. שנאמר: (משלי א, כ) "חכמות בחוץ תרונה". [חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ]

והבא עליה הוי ראש ישיבה [שמכריז ומצוה לרבים. רש"י].

אמר רב אשי אני ראיתיה, ובאתי עליה, וסלקית לגדולה [ועליתי לגדולה. רש"י: ועל כן נעשיתי ראש ישיבה במתא מחסיא].


הרואה תרנגול בחלום יצפה לבן זכר. תרנגולים – יצפה לבנים זכרים. תרנגולת – יצפה לתרביצה נאה וגילה [תרביצה. גינה. אי נמי [אם גם] בית המדרש. תרביצא נאה וגילה נוטריקון של תרנגול. רש"י].


הרואה ביצים בחלום תלויה בקשתו [בספק כביצים הללו שהאוכל סתום בם. רש"י. הכוונה שהקליפה מסתירה את הראוי למאכל].

נשתברו – נעשית בקשתו [נתגלה האוכל. רש"י].

וכן אגוזים וכן קשואים וכן כל כלי זכוכית וכן כל הנשברים כאלו. [קישואים שלהם אינם מה שהיום קוראים קישואים. יש שכתבו שהם מה שאנו קוראים מלפפונים. מכאן נראה שהם סוג של דלעת שקליפתה נעשית קשה]

הנכנס לכרך נעשו לו חפציו. שנאמר: (תהלים קז, ל) "וינחם אל מחוז [היינו כרך. רש"י] חפצם [סימן הוא להיות חפציו נעשים. רש"י]".

המגלח [סימן גדולה ותפארת היא לו כמו ויגלח ויחלף וגו' (בראשית מא). רש"י] ראשו בחלום סימן יפה לו. ראשו וזקנו – לו ולכל משפחתו.

היושב בעריבה [בספינה. רש"י], קטנה – שם טוב יוצא לו. בעריבה גדולה – לו ולכל משפחתו. והני מילי [ודברים אלה] דמדליה דלויי [שהולכת בגובה של ים. רש"י].


הנפנה [עושה צרכיו. רש"י: סימן הוא שסרחונו וגנותו נפרש ויוצא מעליו] בחלום סימן יפה לו. שנאמר: (ישעיהו נא, יד) "מהר צועה להפתח". והני מילי [ודברים אלה] דלא קנח [שלא המאיס ידיו. רש"י].

העולה לגג בחלום עולה לגדולה. ירד – יורד מגדולתו. אביי ורבא דאמרי תרווייהו [שאומרים שניהם] כיון שעלה עלה.


הקורע בגדיו בחלום קורעים לו גזר דינו.

העומד ערום בחלום, בבבל – עומד בלא חטא [לפי שחוצה לארץ אין לה זכיות אלא עון יש בישיבתה וזה עומד ערום בלא אותם עונות. רש"י]. בארץ ישראל – ערום בלא מצות [שהרבה מצות תלויות בה וזה העומד ערום סימן שהוא ערום ממצותיה. רש"י].


הנתפש לסרדיוט – שמירה נעשית לו [שומרין אותו שלא יברח, אלמא [אמור] סימן שמירה הוא ששומרים אותו מידי היזק. רש"י].

נתנוהו בקולר – הוסיפו לו שמירה על שמירתו.

והני מילי [ודברים אלה] בקולר, אבל חבלא בעלמא [חבל סתם] לא.


הנכנס לאגם בחלום – נעשה ראש ישיבה [אגם – שיש בו קנים גדולים וקטנים וסמוכים זה לזה סימן לראש ישיבה שהגדולים והקטנים מתקבצים יחד קבוץ גדול ובאים לשמוע דרשה מפיו. רש"י]. ליער – נעשה ראש לבני כלה [יער – אילנות גדולים ואינן סמוכים זה לזה. אף זה סימן לראש לתלמידי הרב. והוא ראש לבני כלה. שמפרש לתלמידים שמועתם אחר שעמד הרב והם מחזרין על שמועתם, ויש תלמידים שלא יבינו בדברי הרב ככל הצורך, וזה מבינה להם. רש"י].

רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע חזו חלמא [ראו חלום]. רב פפא דעייל לאגמא [שנכנס לאגם] נעשה ראש ישיבה. רב הונא בריה דרב יהושע דעייל [שנכנס] ליער נעשה ראש לבני כלה.

איכא דאמרי [יש שאומרים] תרווייהו לאגמא עיילי [שניהם לאגם נכנסו], אלא רב פפא דתלי טבלא [נראה לו שהיה זוג וענבל תלוי בצוארו ומשמיע קול והוא סימן לראש ישיבה שמשמיע קול לרבים. רש"י] נעשה ראש ישיבה. רב הונא בריה דרב יהושע דלא תלי טבלא נעשה ראש לבני כלה.

אמר רב אשי אנא עיילית לאגמא [אני נכנסתי לאגם], ותלאי טבלא [והיו תלויים לי זוג וענבל בצווארי] ונבחי בה נבוחי [קשקשתי בה בקול. רש"י].


תני תנא [שנה תנא. מי שבקי במשניות וברייתות וחוזר אותן לפני החכמים] קמיה [לפני] דרב נחמן בר יצחק: "המקיז דם בחלום עונותיו מחולין לו [לפי שהעונות קרויין אדומים. שנאמר: "אם יאדימו כתולע" (ישעיהו א). ואומר: "נכתם עונך" (ירמיהו ב'). וסימן הוא שפורשין ממנו. רש"י]".

והתניא: "עונותיו סדורין לו"?

מאי סדורין? סדורין לימחל.


תני תנא קמיה דרב ששת: "הרואה נחש בחלום פרנסתו מזומנת לו [כנחש שעפר לחמו ומצוי לו בכל מקום. רש"י]. נשכו [הנחש נשכו] – נכפלה לו. הרגו [הוא הרג את הנחש] – אבדה פרנסתו".

אמר ליה רב ששת כל שכן שנכפלה פרנסתו [אם הרגו. רש"י: "שהרי נתגבר עליו"]?

ולא היא [אלא רב ששת דורש להנאתו לפתור חלומו לטובה. רש"י], רב ששת הוא דחזא חויא בחלמיה וקטליה [שראה נחש בחלומו והרגו].


תני תנא קמיה דרבי יוחנן: "כל מיני משקין יפין לחלום, חוץ מן היין. יש שותהו וטוב לו, ויש שותהו ורע לו [לפיכך אין לעמוד על פתרונו. רש"י].

יש שותהו וטוב לו, שנאמר: (תהלים קד, טו) "ויין ישמח לבב אנוש". ויש שותהו ורע לו שנאמר (משלי לא, ו) "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש"".

אמר ליה רבי יוחנן לתנא, תני [שנה כך]: "תלמיד חכם לעולם טוב לו, שנאמר: (משלי ט, ה) "לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי".

מודעות פרסומת