Archive for the ‘ברכות דף נ"ו עמוד ב'’ Category

ברכות – דף נ"ו עמוד ב'

1 בפברואר 2010

שאל בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל, ראיתי שני לחיי שנשרו.
אמר שני גדודי רומי יעצו עליך רעה ומתו.

אמר ליה בר קפרא לרבי, ראיתי חוטמי שנשר.
אמר ליה חרון אף נסתלק ממך.
אמר ליה ראיתי שני ידי שנחתכו.
אמר ליה לא תצטרך למעשה ידיך.
אמר ליה ראיתי ב' רגלי שנקטעו.
אמר ליה על סוס אתה רוכב.
חזאי דאמרי לי באדר מיתת וניסן לא חזית
[ראיתי שאומרים לי באדר תמות וניסן לא תראה].
אמר ליה באדרותא מיתת
[בכבוד ובהדר תמות. רש"י] ולא אתית [תבוא] לידי נסיון.

אמר ליה ההוא צדוקי לר' ישמעאל, ראיתי שאני משקה שמן לזיתים.
אמר ליה בא על אמו.
אמר ליה חזאי
[ראיתי] דקטיף לי כוכבא [עקרתי כוכב בחלום. רש"י].
אמר ליה בר ישראל גנבת
[שנמשלו לכוכבים. רש"י].
אמר ליה חזאי דבלעתי לכוכבא
[ראיתי שבלעתי כוכב].
אמר ליה בר ישראל זבנתיה ואכלת לדמיה
[בן ישראל מכרת ואכלת את דמיו].
אמר ליה חזאי עיני דנשקן אהדדי
[ראיתי עיני נושקות זו לזו].
אמר ליה בא על אחותו.
אמר ליה חזאי דנשקי סיהרא
[ראיתי שאני נושק לירח].
אמר ליה בא על אשת ישראל.
אמר ליה חזאי דדריכנא בטונא דאסא
[ראיתי שאני דורך בחופה של הדס].
אמר ליה בא על נערה המאורסה
[היו רגילין לעשות לה חופה של הדס בכניסתה לחופה וקורין לה הינומא. כדאמרינן בכתובות (דף טו:) שיצאתה בהינומא וראשה פרוע. רש"י].
אמר ליה חזאי טונא מעילאי והוא מתתאי
[ראיתי חופה מעלי והיא מתחתי. ראה בחלומו שהחופה מעליו ומתחתיו באותה עת].
אמר ליה משכבך הפוך
[שבא על אשתו שלא כדרכה].
אמר ליה חזאי עורבי דהדרי לפורייה
[ראיתי עורבים שחוזרים למיטתי].
אמר ליה אשתך זנתה מאנשים הרבה.
אמר ליה חזאי יוני דהדרי לפורייה
[ראיתי יונים שחוזרות למטתי].
אמר ליה נשים הרבה טמאת.
אמר ליה חזאי דנקיט תרי יוני ופרחן
[ראיתי שאוחז שתי יונים ופורחות].
אמר ליה תרתי נשי נסבת
[שתי נשים נשאת] ופטרתינון בלא גט [ופטרת אותן בלא גט].
אמר ליה חזאי דקליפנא ביעי
[ראיתי שאני מקלף ביצים].
אמר ליה שכבי קא משלחת
[מתים אתה מפשיט].
אמר ליה כולהו איתנהו בי בר מהא דליתיה
[כולם ישנם בי חוץ מזה שאינו].
אדהכי והכי
[בין כך וכך], אתיא האי איתתא ואמרה ליה [באה אותה אשה ואמרה לו], האי גלימא דמכסא דגברא פלוני הוא דמית ואשלחתיה [גלימה זו שאתה מתכסה בה, של אדם פלוני היא שמת והפשטתו].
אמר ליה חזאי דאמרי לי
[ראיתי שאומרים לי. בחלום] שבק לך אבוך נכסי בקפודקיא [הניח לך אביך נכסים בקפודקיא].
אמר ליה אית לך נכסי בקפודקיא
[יש לך נכסים בקפודקיא]?
אמר ליה לאו.
אזל אבוך לקפודקיא
[הלך אביך לקפודקיא]?
אמר ליה לאו.
אם כן
[שאין לפרש קפודקיא כפשוטו, מפרשו כשתי תיבות. "קפא", "דיקא". "קפא" היא קורה בלשון פרסית ויוונית. "דיקא" היא עשרה ביוונית. ופתר החלום שיש לו ממון בקורה העשירית], קפא – כשורא, דיקא – עשרה. זיל חזי [לך ראה] קפא דריש עשרה [קורה שבראש עשרה. רש"י], שהיא מלאה זוזי [זוזים].
אזל. אשכח שהיא מלאה זוזי
[הלך. מצא שהיא מלאה זוזים].

אמר רבי חנינא הרואה באר בחלום רואה שלום. שנאמר: (בראשית כו, יט) "ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים".
ר' נתן אומר מצא תורה. שנאמר:
(משלי ח, לה) "כי מוצאי מצא חיים". וכתיב הכא [וכתוב כאן]: "באר מים חיים".
רבא אמר חיים ממש.

אמר רבי חנן שלש שלומות הן: נהר צפור וקדרה.
נהר – דכתיב:
(ישעיהו סו, יב) "הנני נוטה אליה כנהר שלום".
צפור – דכתיב:
(ישעיהו לא, ה) "כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות וגו'". [כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט].
קדרה – דכתיב:
(ישעיהו כו יב) "ה' תשפות שלום לנו". [יְהוָה תִּשְׁפֹּת שָׁלוֹם לָנוּ כִּי גַּם כָּל מַעֲשֵׂינוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ]
אמר ר' חנינא ובקדרה שאין בה בשר שנינו [כי קדירה שיש בה בשר היא עניין פורענות כמו בפסוק שמביא]. (מיכה ג, ג) "ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת" [וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי וְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ וְאֶת עַצְמֹתֵיהֶם פִּצֵּחוּ וּפָרְשׂוּ כַּאֲשֶׁר בַּסִּיר וּכְבָשָׂר בְּתוֹךְ קַלָּחַת].

אמר ר' יהושע בן לוי, הרואה נהר בחלום ישכים ויאמר: "הנני נוטה אליה כנהר שלום". קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ישעיהו נט, יט) "כי יבא כנהר צר".
הרואה צפור בחלום ישכים ויאמר: "כצפרים עפות כן יגן וגו'". קודם שיקדמנו פסוק אחר:
(משלי כז, ח) "כצפור נודדת מן קנה וגו'".
הרואה קדרה בחלום ישכים ויאמר: "ה' תשפות שלום לנו". קודם שיקדמנו פסוק אחר:
(יחזקאל כד, ג) "שפות הסיר שפות".
הרואה ענבים בחלום ישכים ויאמר:
(הושע ט, י) "כענבים במדבר". קודם שיקדמנו פסוק אחר: (דברים לב, לב) "ענבימו ענבי רוש".
הרואה הר בחלום ישכים ויאמר:
(ישעיהו נב, ז) "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר". קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ירמיהו ט, ט) "על ההרים אשא בכי ונהי".
הרואה שופר בחלום ישכים ויאמר:
(ישעיהו כז, יג) "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול". קודם שיקדמנו פסוק אחר: (הושע ה, ח) "תקעו שופר בגבעה".
הרואה כלב בחלום ישכים ויאמר:
(שמות יא, ז) "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו". קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ישעיהו נו, יא) "והכלבים עזי נפש".
הרואה ארי בחלום ישכים ויאמר:
(עמוס ג, ח) "אריה שאג מי לא יירא". קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ירמיהו ד, ז) "עלה אריה מסבכו".
הרואה תגלחת בחלום ישכים ויאמר:
(בראשית מא, יד) "ויגלח ויחלף שמלותיו". קודם שיקדמנו פסוק אחר: (שופטים טז, יז) "אם גלחתי וסר ממני כחי".
הרואה באר בחלום ישכים ויאמר:
(שיר השירים ד, טו) "באר מים חיים". קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ירמיהו ו, ז) "כהקיר ביר מימיה".
הרואה קנה בחלום ישכים ויאמר:
(ישעיהו מב, ג) "קנה רצוץ לא ישבר". קודם שיקדמנו פסוק אחר: (מלכים ב יח, כא) "הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ".

תנו רבנן: "הרואה קנה בחלום יצפה לחכמה שנאמר: (משלי ד, ה) "קנה חכמה".
קנים – יצפה לבינה. שנאמר:
(משלי ד, ז) "ובכל קנינך קנה בינה".

אמר רבי זירא, קרא, קורא, קירא, קניא [קרא – דלעת. כדאמרינן לקמן הרואה דלועין בחלום ירא שמים הוא. לשון "דלו [התרוממו] עיני למרום" (ישעיהו לח).

קורא – רך הגדל בענפי הדקל בכל שנה כדרך שאר אילנות ולשנה שניה הוא מתקשה ונעשה עץ. קירא – שעוה. קניא – קנה. רש"י] כולהו מעלו לחלמא [כולם טובים לחלום].


תניא: "אין מראין דלועין אלא למי שהוא ירא שמים בכל כחו".

(רב ניסים גאון:
דתני רב יוסף אין מראין דלועין אלא ליראי שמים. כבר שאלני עליה תלמיד מבני ספרד היש לה טעם? ואני לא קבלתי בה כלום. וגם לא נשאלתי עליה קודם לכן מעולם. ונמתי [ואמרתי] לו כי זאת קבלה היא ביד החכמים ולא נודע לי שהזכירו בה טעם.

אבל נראין הדברים בעיני שאפשר שיהו דומים יראי שמים לדלועין שכשם שהדלועין אין בכל פירות הארץ גדולים מהם ואעפ"כ אינן מתנשאין על הארץ אלא כל זמן שהן גדלין ופרין הן מוסיפין נמיכות בארץ.

כך הן יראי שמים אין בכל הבריות שמעלתו גבוהה ממעלתם, ולא עדיף מהם, כדדרשינן בהאי פסוקא (איוב כח) "הן יראת ה' היא חכמה וסור מרע בינה", שכן בלשון יוני קורין לאחת הינא. כפי שמפורש בפ' ב"מ (שבת דף לא).

ואעפ"כ כל זמן שמוסיף להן הקב"ה גדולה וכבוד ונשיאות הן מוסיפין ענוה ונמיכות כענין שמפורש במדרש ילמדנו רבינו, שהתורה סולמה ענוה, דכתיב: (משלי כב) "עקב ענוה יראת ה'". ובתרה יראה [ואחריה יראה. היראה היא במעלה פחותה מן הענווה] דכתיב (תהלים קיא) "ראשית חכמה יראת ה'".

ובפרק יציאות השבת בגמ' דבני מערבא [תלמוד ירושלמי] (הלכה ג) "אמר ר' יצחק בן אלעזר כל שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסולייתה, דכתיב "ראשית חכמה יראת ה'". וכתיב: "עקב ענוה יראת ה'".

ובגמרא דידן [שלנו. תלמוד בבלי], בסוף פירקא דכיסוי הדם (חולין דף פט), אמר הקב"ה לישראל חושק אני בכם שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעיטין עצמכם לפני. נתתי גדולה לאברהם, אמר: (בראשית יח) "ואנכי עפר ואפר". נתתי גדולה למשה ואהרן, אמרו (שמות טז) "ונחנו מה". נתתי גדולה לדוד אמר: (תהלים כב) "ואנכי תולעת ולא איש".

ולפיכך אפשר שתהא כוונתן של חכמים בדימוי יראי שמים לדלועים בשביל הדבר הזה.

ועוד נשמענה מגופה של מלה, "דלועין" – דלו [התרוממו] עיני למרום.

וזו היא מדת יראי שמים כמו שאמר חזקיה (ישעיה לח) "דלו עיני למרום". כלומר שהן בוטחין בו ומצפין אליו ומחכים לטובו.

והיה ישר בעיני השואל זה הפירוש, גם בעיני כל התלמידים שהיו לשם ולפיכך כתבתיו בזה המקום)


הרואה שור בחלום ישכים ויאמר: (דברים לג, יז) "בכור שורו הדר לו". קודם שיקדמנו פסוק אחר: (שמות כא, כח) "כי יגח שור את איש".


תנו רבנן: "חמשה דברים נאמרו בשור [כולם ברואה בחלום], האוכל מבשרו – מתעשר.

נגחו – הויין ליה [יהיו לו] בנים שמנגחים בתורה.

נשכו – יסורין באים עליו.

בעטו – דרך רחוקה נזדמנה לו.

רכבו – עולה לגדולה".

והתניא: "רכבו – מת"?

לא קשיא הא דרכיב הוא לתורא [שרוכב הוא על השור. עולה לגדולה], הא דרכיב תורא לדידיה [שרוכב השור עליו].


הרואה חמור בחלום יצפה לישועה, שנאמר: (זכריה ט, ט) "הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור".

הרואה חתול בחלום, באתרא דקרו ליה [במקום שקוראים לו] "שונרא", נעשית לו שירה נאה. "שינרא", נעשה לו שינוי רע.

הרואה ענבים בחלום, לבנות בין בזמנן בין שלא בזמנן יפות. שחורות בזמנן יפות שלא בזמנן רעות.

הרואה סוס לבן בחלום בין בנחת בין ברדוף [כשהוא רץ. רש"י] יפה לו. אדום בנחת יפה ברדוף קשה.

הרואה ישמעאל בחלום תפלתו נשמעת. ודוקא ישמעאל בן אברהם, אבל טייעא בעלמא [ערבי סתם] לא.

הרואה גמל בחלום מיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה. אמר רבי חמא ברבי חנינא מאי קראה [מה פסוקו]: (בראשית מו, ד) "ואנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה" ["גם עלה" דומה ל"גמל"].

רב נחמן בר יצחק אמר מהכא [מכאן]: (שמואל ב יב, יג) "גם ה' העביר חטאתך לא תמות" [צריך עיון מה השייכות לגמל, אפשר ש"גם" דומה קצת ל"גמל"].

הרואה פינחס בחלום פלא נעשה לו [כמו שנעשה לפינחס כדאמרינן בסנהדרין (דף פב.). רש"י].

הרואה פיל בחלום פלאות נעשו לו. פילים – פלאי פלאות נעשו לו.

והתניא: "כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל ומן הקוף"?

לא קשיא, הא דמסרג [שיש לו אוכף על גביו. יפה לחלום] הא דלא מסרג.

מודעות פרסומת