Archive for the ‘ברכות דף נ"ה עמוד ב'’ Category

ברכות – דף נ"ה עמוד ב'

31 בינואר 2010

אמר רבי לוי, לעולם יצפה [שיתקיים. רש"י] אדם לחלום טוב עד כ"ב שנה.
מנלן
[מניין לנו]? מיוסף. דכתיב: (בראשית לז, ב) "אלה תולדות יעקב, יוסף בן שבע עשרה שנה וגו'" [חלם את חלומו כשהיה בן שבע עשרה]. וכתיב: (בראשית מא, מו) "ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה וגו'". מן שבסרי [שבעה עשר] עד תלתין [שלושים] כמה הוי [כמה הוא]? תלת סרי [שלושה עשר]. ושב [ושבע] דשבעא [של שובע], ותרתי דכפנא [ושתיים של רעב. עיין רש"י] הא כ"ב [שנה מאז שחלם עד שנתקיים].

אמר רב הונא, לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב. ולאדם רע אין מראין לו חלום רע.
[לאדם טוב מראין לו חלום רע. כדי שידאג ולא יחטא ושיכפר לו עצבונו.
לאדם רע מראין לו חלום טוב. כדי לשמחו שיאכל עולמו. רש"י. נראה שהיתה לו גרסה אחרת משלנו בגמרא]

תניא נמי הכי [גם כך]: "כל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב, וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע".
והכתיב
[והרי כתוב]: (תהלים צא, י) "לא תאונה אליך רעה", ואמר רב חסדא אמר רב ירמיה בר אבא, שלא יבהילוך לא חלומות רעים ולא הרהורים רעים.
"ונגע לא יקרב באהלך", שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעה שאתה בא מן הדרך
[והיינו באהלך באשתך. כדאמרינן אין אהלו אלא אשה. ובשעה שאדם בא מן הדרך קשה לו כשימצא את אשתו ספק נדה יותר מנדה ודאית, שעל ספק הוא מיצר ויצרו תקפו ואומר טהורה היא ועל חנם אני מונע. רש"י בסנהדרין ק"ג א'. והביא עניין זה דרך אגב, שדברי רב חסדא בשם רבי ירמיה בר אבא הובאו כדי להקשות בעניין חלום רע].
אלא איהו לא חזי ליה
[דוד עצמו לא ראה חלום רע על עצמו], אחריני חזו ליה [אחרים ראו לו].
וכי לא חזא איהו
[ראה הוא] מעליותא הוא [כיון דלא חזי [שלא ראה] חלום רע כדקאמר שלא יבהילוהו, וחלום טוב לא כל שכן דלא חזי [שלא ראה] דהא קתני "כל ימיו של דוד לא ראה חלום טוב" אם כן לא חזי חלום כלל. רש"י]?
והאמר ר' זעירא כל הלן שבעה ימים בלא חלום נקרא רע. שנאמר:
(משלי יט, כג) "ושבע ילין בל יפקד רע" [יִרְאַת יְהוָה לְחַיִּים וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֶד רָע]. אל תקרי שָׂבֵעַ, אלא שֶׁבַע [ז' לילות ילין ולא יפקד בשום חלום הרי הוא רע ושונאים אותו ואין מראין לו כלום. רש"י].
אלא הכי
[כך] קאמר, דחזא ולא ידע מאי חזא [אדם טוב מראין לו חלום טוב ועד שלא יקיץ משתכח ממנו כדי שלא ישמח. רש"י. ודוד היה רואה חלומות טובים ולא היה זוכר אותם].

אמר רב הונא בר אמי אמר ר' פדת אמר רבי יוחנן, הרואה חלום ונפשו עגומה ילך ויפתרנו בפני שלשה.
יפתרנו? והאמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא
[שהכל תלוי בפתרון, ושמא יפתרו לו לרעה].
אלא אימא
[אמור] יטיבנו בפני שלשה. ליתי תלתא ולימא להו [יביא שלושה ויאמר להם] "חלמא טבא חזאי" [חלום טוב ראיתי]. ולימרו ליה הנך [ויאמרו לו אלה] "טבא הוא וטבא ליהוי רחמנא לשוייה לטב [טוב הוא וטוב יהיה רחמנא ישווה אותו לטוב], שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא ויהוי טבא [שבע פעמים יגזרו עליך משמיים שיהיה טוב ויהיה טוב]".
ולימרו ג' הפוכות וג' פדויות ושלש שלומות.
שלש הפוכות:
(תהלים ל, יב) "הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה". (ירמיהו לא, יג) "אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדיו והפכתי אבלם לששון וגו'". (דברים כג, ו) "ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם ויהפוך וגו'".
שלש פדויות דכתיב:
(תהלים נה, יט) "פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו'". (ישעיהו לה, י) "ופדויי ה' ישובון וגו'". (שמואל א יד מה) "ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה וגו'" [וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל הֲ‍יוֹנָתָן יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל חָלִילָה חַי יְהוָה אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה כִּי עִם אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת]
שלש שלומות דכתיב: (ישעיהו נז, יט) "בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו". (דברי הימים א יב, יט) "ורוח לבשה את עמשי וגו'" [וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי רֹאשׁ השלושים [הַשָּׁלִישִׁים] לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד]. (שמואל א כה, ו) "ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וגו'".

אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בהדי הדדי [היו יושבים ביחד], אמרי [אמרו] כל חד וחד מינן לימא מלתא דלא שמיע ליה לחבריה [כל אחד ואחד מאתנו יאמר דבר שלא שמע חברו].
פתח חד מינייהו
[אחד מהם] ואמר, האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא [מי שראה חלום ולא ידע מה ראה] ליקום קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו [יעמוד לפני הכהנים בזמן שפורשים ידיהם] ולימא הכי [ויאמר כך], "רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא, בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי חבירי, ובין שחלמתי על אחרים. אם טובים הם חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף, ואם צריכים רפואה רפאם כמי מרה על ידי משה רבינו, וכמרים מצרעתה, וכחזקיהו מחליו, וכמי יריחו על ידי אלישע. וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה".
ומסיים בהדי כהני
[עם הכהנים] דעני צבורא אמן [שהציבור עונה אמן. הציבור עונה אמן על ברכת הכהנים, ואם יסיים עם הכהנים יהיה האמן של הציבור גם על תפילתו].
ואי
[ואם] לא, לימא הכי [לומר כך]: "אדיר במרום שוכן בגבורה אתה שלום ושמך שלום יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלום".

פתח אידך [אחר] ואמר, האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא [מי שנכנס לעיר ומפחד מעין הרע. מתא=עיר] לנקוט זקפא [אגודל] דידא דימיניה [של יד ימינו] בידא דשמאליה [ביד שמאלו], וזקפא דידא דשמאליה בידא דימיניה, ולימא הכי [ולומר כך], "אנא [אני] פלוני בר פלוני, מזרעא דיוסף קאתינא [מזרע יוסף באתי] דלא שלטא ביה עינא בישא [שלא שולטת בו עין הרע]. שנאמר: (בראשית מט, כב) "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין וגו'". אל תקרי "עלי עין" אלא "עולי עין" [שליטין על העין ולא העין עולה בהן. רש"י].
ר' יוסי בר' חנינא אמר מהכא:
(בראשית מח, טז) "וידגו לרוב בקרב הארץ". מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין עין רעה שולטת בהם, אף זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בהם.
ואי דחיל מעינא בישא דיליה ליחזי אטרפא דנחיריה דשמאליה
[ואם מפחד מעין הרע שלו, יסתכל על דופן נחירו השמאלית].

פתח אידך ואמר, האי מאן דחליש [מי שחלה], יומא קמא לא לגלי [ביום הראשון לא יגלה] כי היכי דלא לתרע מזליה [כדי שלא יתרע מזלו], מכאן ואילך לגלי [יגלה].
כי הא דרבא כי הוה חליש
[כשהיה חולה] יומא קמא לא מגלי, מכאן ואילך אמר ליה לשמעיה [לשמשו], פוק אכריז [צא הכרז]: רבא חלש [חולה]. מאן דרחים לי לבעי עלי רחמי [מי שאוהב לי יבקש עלי רחמים], ומאן דסני לי לחדי לי [ומי ששונא לי ישמח לי. רש"י: ומתוך כך ישוב חרון אף מעלי]. וכתיב: (משלי כד, יז) "בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך, פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו".

שמואל כי הוה חזי חלמא בישא [כשהיה רואה חלום רע] אמר: (זכריה י, ב) "וחלומות השוא ידברו". כי הוה חזי חלמא טבא [כשהיה רואה חלום טוב] אמר, וכי החלומות השוא ידברו? והכתיב: (במדבר יב, ו) "בחלום אדבר בו".

רבא רמי [הקשה משני כתובים זה על זה], כתיב: "בחלום אדבר בו", וכתיב: "וחלומות השוא ידברו"?
לא קשיא, כאן על ידי מלאך כאן על ידי שד.

אמר ר' ביזנא בר זבדא, אמר רבי עקיבא, אמר רבי פנדא, אמר רבי נחום, אמר רבי בירים, משום זקן אחד, ומנו [ומיהו]? ר' בנאה: "עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים. פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה, וכולם נתקיימו בי. לקיים מה שנאמר "כל החלומות הולכים אחר הפה"".
אטו
[וכי] "כל החלומות הולכים אחר הפה" קרא הוא [פסוק הוא]?
אין
[הן]. וכדרבי אלעזר. דאמר רבי אלעזר, מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה? שנאמר: (בראשית מא, יג) "ויהי כאשר פתר לנו כן היה".

אמר רבא והוא דמפשר ליה [שפותר לו] מעין חלמיה [מעין חלומו] שנאמר: (בראשית מא, יב) "איש כחלומו פתר".

(בראשית מ, טז) "וירא שר האופים" [ וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל יוֹסֵף אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי]. מנא [מניין] ידע [שר האופים מייד שטוב פתר, והרי עוד לא הגיע הזמן שיתקיימו דבריו]?
אמר רבי אלעזר מלמד שכל אחד ואחד הראוהו חלומו, ופתרון חלומו של חבירו.

אמר רבי יוחנן, השכים ונפל לו פסוק לתוך פיו הרי זו נבואה קטנה.

ואמר ר' יוחנן ג' חלומות מתקיימין, חלום של שחרית, וחלום שחלם לו חבירו, וחלום שנפתר בתוך חלום. ויש אומר אף חלום שנשנה, שנאמר: (בראשית מא, לב) "ועל השנות החלום וגו'". [וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ]

אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן, אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו. שנאמר: (דניאל ב, כט) "אנת מלכא רעיונך על משכבך סליקו" [אתה המלך, רעיונך על משכבך עלו].
ואיבעית אימא
[ואם רצונך אמור] מהכא [מכאן]: (דניאל ב, ל) "ורעיוני לבבך תנדע [תדע]".

אמר רבא תדע, דלא מחוו ליה לאינש [שלא מראים לו לאדם] לא דקלא דדהבא ולא פילא דעייל בקופא דמחטא [לא דקל של זהב ולא פיל שנכנס בקוף המחט. קוף הוא הנקב הקטן שבמחט].

מודעות פרסומת