Archive for the ‘ברכות דף ל"ט עמוד ב'’ Category

ברכות – דף ל"ט עמוד ב'

10 בינואר 2010

איתמר [נאמר]: הביאו לפניהם פתיתין ושלמין [פת פרוסה ופת שלמה], אמר רב הונא מברך על הפתיתין ופוטר את השלמין [אם רצה מברך על הפתיתין. ואם הפתיתין גדולים מן השלמין צריך לברך עליהן. רש"י]. ור' יוחנן אמר, שלמה מצוה מן המובחר.

אבל פרוסה של חטין ושלמה מן השעורין, דברי הכל מברך על הפרוסה של חטין ופוטר את השלמה של שעורין [שחיטה קודמת בפסוק לשעורה. ארץ חיטה ושעורה וכו'].

אמר רבי ירמיה בר אבא, כתנאי [מחלוקת תנאים היא. משנה תרומות ב' ה']: "תורמין בצל קטן שלם אבל לא חצי בצל גדול [ואע"פ שיש בו יותר מקטן שלם. רש"י]. ר' יהודה אומר לא כי, אלא חצי בצל גדול".

מאי לאו בהא קמיפלגי [האם לא בזה חולקים]? דמר סבר חשוב [גדול] עדיף, ומר סבר שלם עדיף?

היכא דאיכא [היכן שיש] כהן [ונותנו לו מיד. רש"י], כולי עלמא [כל האנשים. כל הדעות] לא פליגי [לא חולקים] דחשוב עדיף [שיהיה יותר לכהן לאכול הוא מצווה מן המובחר יותר מדברים אחרים].

כי פליגי דליכא כהן, דתנן [משנה תרומות ב' ד']: "כל מקום שיש כהן תורם מן היפה. וכל מקום שאין כהן תורם מן המתקיים [צריך לישראל שיצניענו עד שימצא כהן ליתנו לו וחצי בצל אין מתקיים. רש"י. ובמשנה אומר הדין בתאנים לחות ותאנים מיובשות. שהלחות יפות יותר והמיובשות מתקיימות יותר]. ר' יהודה אומר אין תורם אלא מן היפה [דכתיב: (במדבר יח) "בהרימכם את חלבו". לעולם בעינן חלבו [כלומר המובחר], ואי פסיד [הכהן] יפסד. ואין הלכה כרבי יהודה. רע"ב על המשנה].

[ונדחו דברי רבי ירמיה בר אבא. שלגבי תרומה תלוי במה שניחא לכהן ובמה שמתקיים. ואין זה שייך למצווה מן המובחר לברכה]


אמר רב נחמן בר יצחק וירא שמים יוצא ידי שניהן [ידי מחלוקת של רב הונא ורבי יוחנן. רש"י], ומנו [ומיהו]? מר בריה דרבינא. דמר בריה דרבינא מניח פרוסה בתוך השלמה ובוצע.

תני תנא קמיה [לפני] דרב נחמן בר יצחק: "מניח הפרוסה בתוך השלמה ובוצע ומברך".

אמר ליה מה שמך? אמר ליה שלמן. אמר ליה שלום אתה, ושלמה משנתך. ששמת שלום בין התלמידים.


אמר רב פפא הכל מודים בפסח שמניח פרוסה בתוך שלמה ובוצע. מאי טעמא [מה הטעם]? (דברים טז, ג) "לחם עוני" כתיב [ודרכו של עני בפרוסה לפיכך צריך שיראה כבוצע מן הפרוסה. רש"י].


אמר רבי אבא, ובשבת חייב אדם לבצוע על שתי ככרות. מאי טעמא? (שמות טז, כב) "לחם משנה" כתיב [כתוב].


אמר רב אשי, חזינא ליה לרב כהנא [ראיתי את רב כהנא] דנקיט תרתי ובצע חדא [שלקח שתיים ובצע אחת].

ר' זירא הוה בצע אכולא שירותא [היה בוצע לכל הסעודה. כלומר חתיכה גדולה שמספיקה לכל הסעודה].

אמר ליה רבינא לרב אשי, והא קא מתחזי כרעבתנותא [נראה כרעבתנות]?

אמר ליה, כיון דכל יומא לא קעביד הכי [כיוון שכל יום לא עושה כך], והאידנא קא עביד [ועכשיו עושה] לא מתחזי כרעבתנותא.

רב אמי ורב אסי כי הוה מתרמי להו [כשהיה מזדמן להם] ריפתא דערובא [לחם של ערוב. רש"י: שערבו בו אתמול ערובי חצירות] מברכין עליה המוציא לחם מן הארץ [בשבת]. אמרי [אומרים] הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא [ונעשתה בו מצווה אחת] נעביד ביה מצוה אחריתי [נעשה בו מצווה אחרת].

מודעות פרסומת