Archive for the ‘ברכות דף כ"ז עמוד ב'’ Category

ברכות – דף כ"ז עמוד ב'

15 בדצמבר 2009

ורבי ירמיה היכי עביד הכי [איך עשה כך]? והא אמר רב יהודה אמר רב, לעולם אל יתפלל אדם לא כנגד רבו [אצל רבו. ומראה כאילו הם שוים. רש"י], ולא אחורי רבו [גם יוהרא הוא].

ותניא: "רבי אליעזר אומר המתפלל אחורי רבו, והנותן שלום לרבו [כשאר כל אדם שלום עליך, ולא אמר לו שלום עליך רבי. רש"י], והמחזיר שלום לרבו, והחולק על ישיבתו של רבו, והאומר דבר שלא שמע מפי רבו, גורם לשכינה שתסתלק מישראל".

שאני [שונה] רבי ירמיה בר אבא, דתלמיד חבר הוה [שתלמיד חבר היה].

והיינו דקאמר ליה רבי ירמיה בר אבא לרב, מי בדלת [כשהתפללת תפילת ערבית של שבת לפני השקיעה, כרבי יהודה, האם בדלת באותה שעה ממלאכה]? אמר ליה אין בדילנא [כן בדלתי].

ולא אמר "מי בדיל מר" [ושומעים מזה שלא הוסיף "מר" דרך כבוד, שהיה תלמיד חבר].

ומי בדיל [והאם בדל רב ממלאכה]? והאמר רבי אבין פעם אחת התפלל רבי של שבת בערב שבת ונכנס למרחץ ויצא ושנה לן פרקין ועדיין לא חשכה [אסור לרחוץ בחמין בשבת אפילו הוחמו בערב שבת. עיין מסכת שבת דף מ' עמוד א'. ומוכח שלא חשש לאיסורי שבת אפילו אחרי שהתפלל תפילת ערבית של שבת, כיוון שעוד לא שקעה החמה].

אמר רבא ההוא דנכנס להזיע, וקודם גזירה הוה [ולפני הגזירה היה].

איני [האמנם]? והא אביי שרא ליה [התיר לו] לרב דימי בר ליואי לכברויי סלי [לעשן את הסלים בגפרית לאחר שהתפלל של שבת בערב שבת]?

ההוא טעותא הואי [לא קבל עליו תוספת שבת משעת תפלה מדעת, אלא יום המעונן היה וכסבור חשכה ואחר כך זרחה חמה. רש"י].

וטעותא מי הדרא [וטעות האם חוזרת]?

והא אמר אבידן, פעם אחת נתקשרו שמים בעבים, כסבורים העם לומר חשכה הוא ונכנסו לבית הכנסת והתפללו של מוצאי שבת בשבת, ונתפזרו העבים וזרחה החמה, ובאו ושאלו את רבי, ואמר הואיל והתפללו התפללו.

שאני צבור דלא מטרחינן להו [שונה ציבור שלא מטריחים אותם].

אמר רבי חייא בר אבין, רב צלי [התפלל] של שבת בערב שבת, רבי יאשיה מצלי [מתפלל] של מוצאי שבת בשבת.

"רב צלי [התפלל] של שבת בערב שבת" – אומר קדושה [קידוש] על הכוס [לפני השקיעה. כמו שמתפלל של שבת לפני השקיעה] או אינו אומר קדושה על הכוס?

תא שמע [בא שמע] דאמר רב נחמן אמר שמואל, מתפלל אדם של שבת בערב שבת, ואומר קדושה על הכוס.

והלכתא כוותיה [והלכה כמותו].

"רבי יאשיה מצלי [מתפלל] של מוצאי שבת בשבת" – אומר הבדלה על הכוס או אינו אומר הבדלה על הכוס?

תא שמע [בא שמע] דאמר רב יהודה אמר שמואל, מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס [אבל לא מדליק נר עד צאת הכוכבים. שעד צאת הכוכבים עדיין שבת לגבי עשיית מלאכה].

אמר ר' זירא אמר רבי אסי אמר ר' אלעזר א"ר חנינא אמר רב, בצד עמוד זה התפלל ר' ישמעאל בר' יוסי של שבת בערב שבת.

כי אתא עולא [כשבא עולא. מארץ ישראל] אמר, בצד תמרה הוה [היה] ולא בצד עמוד הוה, ולא ר' ישמעאל ברבי יוסי הוה [היה], אלא ר' אלעזר בר' יוסי הוה, ולא של שבת בערב שבת הוה, אלא של מוצאי שבת בשבת הוה.

"תפלת הערב אין לה קבע" [ומפני מה אמרו תפלת הערב אין לה קבע שהרי אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב קרבים והולכים כל הלילה]

מאי [מהו] "אין לה קבע"?

אילימא [אם לומר] דאי בעי מצלי כוליה ליליא [שאם רוצה מתפלל כל הלילה], ליתני 'תפלת הערב כל הלילה'?

אלא מאי "אין לה קבע", כמאן דאמר [כמי שאמר] תפלת ערבית רשות.

דאמר רב יהודה אמר שמואל, תפלת ערבית – רבן גמליאל אומר חובה, ר' יהושע אומר רשות.

אמר אביי הלכה כדברי האומר חובה. ורבא אמר הלכה כדברי האומר רשות.

תנו רבנן: "מעשה בתלמיד אחד שבא לפני ר' יהושע, אמר לו תפלת ערבית רשות או חובה?

אמר ליה [לו] רשות.

בא לפני רבן גמליאל, אמר לו תפלת ערבית רשות או חובה?

אמר לו חובה.

אמר לו והלא ר' יהושע אמר לי רשות?

אמר לו המתן עד שיכנסו בעלי תריסין לבית המדרש [חכמים המנצחים זה את זה בהלכה. רש"י].

כשנכנסו בעלי תריסין עמד השואל ושאל, תפלת ערבית רשות או חובה?

אמר לו רבן גמליאל חובה.

אמר להם רבן גמליאל לחכמים כלום יש אדם שחולק בדבר זה?

אמר ליה ר' יהושע לאו.

אמר לו והלא משמך אמרו לי רשות?

אמר ליה יהושע עמוד על רגליך ויעידו בך!

עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: אלמלא אני חי והוא מת, יכול החי להכחיש את המת. ועכשיו שאני חי והוא חי, היאך יכול החי להכחיש את החי?

היה רבן גמליאל יושב ודורש, ור' יהושע עומד על רגליו. עד שרננו כל העם ואמרו לחוצפית התורגמן [שהיה עומד לפני רבן גמליאל ומשמיע לרבים את הדרשה מפי רבן גמליאל. רש"י] עמוד [שתוק. רש"י]. ועמד.

אמרי [אמרו], עד כמה נצעריה וניזיל [עד כמה יצערו ויילך. רבן גמליאל לרבי יהושע]? בראש השנה אשתקד צעריה [במסכת ראש השנה (דף כה.), שאמר לו גוזר אני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך. רש"י], בבכורות במעשה דר' צדוק צעריה [במסכת בכורות (דף לו.). אמר לו עמוד על רגליך כמו כאן], הכא נמי [כאן גם] צעריה. תא ונעבריה [בואו ונעביר אותו מן הנשיאות. רש"י].

מאן נוקים ליה [מי נעמיד לו. להיות נשיא]?

נוקמיה [נעמידו] לרבי יהושע? בעל מעשה הוא [וצער הוא לרבן גמליאל יותר].

נוקמיה לר' עקיבא? דילמא עניש ליה [רבן גמליאל יעניש אותו בקפידתו] דלית ליה זכות אבות [שאין לו זכות אבות. שרבי עקיבא היה עם הארץ לפני שנעשה גדול בתורה].

אלא נוקמיה לר' אלעזר בן עזריה, דהוא חכם, והוא עשיר, והוא עשירי לעזרא.

הוא חכם, דאי מקשי ליה [שאם מקשה לו. רבן גמליאל], מפרק ליה [מתרץ לו].

והוא עשיר דאי אית ליה לפלוחי לבי קיסר [שאם יש לו לעבוד לבית הקיסר], אף הוא אזל ופלח [אף הוא הולך ועובד]. והוא עשירי לעזרא דאית ליה [שיש לו] זכות אבות ולא מצי עניש ליה [להעניש אותו. בקפידתו].

אתו [באו. לרבי אלעזר בן עזריה] ואמרו ליה, ניחא ליה למר דליהוי ריש מתיבתא [ניחא לו למר להיות ראש ישיבה]?

אמר להו [להם] איזיל ואימליך באינשי ביתי [אלך ואמלך באנשי ביתי. כלומר אשתי]. אזל ואמליך בדביתהו [הלך ונמלך באשתו]. אמרה ליה דלמא מעברין לך [שמא יעבירו אותך. מהנשיאות]

מודעות פרסומת