Archive for the ‘ברכות דף כ"ב עמוד ב'’ Category

ברכות – דף כ"ב עמוד ב'

7 בדצמבר 2009

מכדי [מכיוון ש] כולהו אמוראי ותנאי בדעזרא קמיפלגי [כל האמוראים והתנאים בשל עזרא נחלקו], ונחזי עזרא היכי תקן [ונראה עזרא כיצד תיקן. הכוונה מכיוון שהוא דבר שרגיל בכל יום, עדיין נשמר הזכרון עוד מימי עזרא איש מפי איש].

אמר אביי, עזרא תקן לבריא המרגיל [שראה קרי על ידי תשמיש המיטה] מ' סאה [וטבילה במקווה כשר], ובריא לאונסו [שראה קרי מתוך שינה בלא שעשה כלום] ט' קבין [בנתינה].
ואתו אמוראי ופליגי
[ובאו אמוראים ונחלקו] בחולה. מר סבר חולה המרגיל כבריא המרגיל, וחולה לאונסו כבריא לאונסו. ומר סבר חולה המרגיל כבריא לאונסו, וחולה לאונסו פטור מכלום.

אמר רבא, נהי [נכון] דתקן עזרא טבילה, נתינה מי [האם] תקן?
והאמר
[והרי אמר] מר, "עזרא תקן טבילה לבעלי קריין" [בברייתא שמוסרת את עשר התקנות שתקן עזרא, בבבא קמא דף פ"ב א'].

אלא אמר רבא עזרא תקן טבילה לבריא המרגיל מ' סאה, ואתו [ובאו] רבנן והתקינו לבריא לאונסו ט' קבין, ואתו אמוראי וקא מיפלגי [וחולקים] בחולה, מר סבר חולה המרגיל כבריא המרגיל וחולה לאונסו כבריא לאונסו, ומר סבר לבריא המרגיל מ' סאה, וחולה המרגיל כבריא לאונסו ט' קבין, אבל לחולה לאונסו פטור מכלום.

אמר רבא הלכתא, בריא המרגיל וחולה המרגיל ארבעים סאה, ובריא לאונסו תשעה קבין, אבל לחולה לאונסו פטור מכלום.

תנו רבנן: "בעל קרי שנתנו עליו ט' קבין מים טהור. במה דברים אמורים, לעצמו [ללמוד תורה בעצמו], אבל לאחרים [ללמד לאחרים] ארבעים סאה.
ר' יהודה אומר מ' סאה מכל מקום".

ר' יוחנן ורבי יהושע בן לוי, ורבי אלעזר ור' יוסי בר' חנינא, חד מהאי זוגא [אחד מזוג זה] וחד מהאי זוגא [ואחד מזוג זה],
ארישא
[על ההתחלה של הברייתא]:
חד
[אחד] אמר, הא דאמרת "במה דברים אמורים לעצמו אבל לאחרים מ' סאה" לא שנו אלא לחולה המרגיל, אבל לחולה לאונסו ט' קבין.
וחד אמר כל לאחרים אפילו חולה לאונסו עד דאיכא
[שיש] מ' סאה.

וחד מהאי זוגא וחד מהאי זוגא, אסיפא [על הסוף של הברייתא]:
חד אמר, הא דאמר רבי יהודה "מ' סאה מכל מקום", לא שנו אלא בקרקע, אבל בכלים לא
[כמו מקווה כשר מהתורה שפסול בכלים].
וחד אמר אפילו בכלים נמי
[גם. הקלו לא להצריך כל דיני מקווה, ודי בכך שיש מ' סאה].

בשלמא [בשלום. כלומר לא קשה] למאן דאמר אפילו בכלים, היינו דקתני "ר' יהודה אומר מ' סאה מכל מקום".
אלא למאן דאמר, בקרקע אין
[כן], בכלים לא, "מכל מקום" לאתויי מאי [להביא מה]?
לאתויי מים שאובין
[שפסולים במקווה מהתורה שכשר רק במי גשמים, ולתקנת עזרא הקלו].

רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע ורבא בר שמואל, כריכו ריפתא בהדי הדדי [אכלו לחם זה עם זה].
אמר להו
[להם] רב פפא, הבו לי לדידי לברוך [תנו לי לברך], דנפול עילואי [שנפלו עלי] ט' קבין [כשאוכלים שלושה ביחד, אומרים זימון ואחד מברך ברכת המזון בקול רם ומוציא את האחרים ידי חובה].
אמר להו רבא בר שמואל, תנינא במה דברים אמורים לעצמו, אבל לאחרים מ' סאה. אלא הבו לי לדידי לברוך
[תנו לי לברך], דנפול עילואי [שנפלו עלי] ארבעים סאה [הכוונה שטבל הארבעים סאה].
אמר להו רב הונא הבו לי לדידי לברוך
[תנו לי לברך] דליכא עילואי לא האי ולא האי [שאין עלי לא זה ולא זה. שלא ראיתי קרי].
רב חמא טביל במעלי יומא דפסחא
[בכניסת יום הפסח] להוציא רבים ידי חובתן. ולית הלכתא כוותיה [ייתכן שפוסק להלכה שדי בט' קבין גם לאחרים, או שפוסק כרבי יהודה בן בתירא שאין צורך בטבילה כלל].

מתני' [משנה:] היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר [כל ברכה וברכה].
ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות
[קריאת שמע] עד שלא תהא הנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו יתכסה במים [ודוקא מים עכורים שאין לבו רואה את הערוה, אבל צלולים לא] ויקרא [שלכתחילה זמנה כוותיקין לפני הנץ החמה].
ולא יתכסה לא במים הרעים
[מים סרוחים] ולא במי המשרה [ששרו בהם פשתן], עד שיטיל לתוכן מים [חסורי מחסרא והכי קתני, ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים, ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת, רביעית].
וכמה ירחיק מהם
[מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים], ומן הצואה, ארבע אמות [ודוקא כשהוא לצדדים או לאחריו, אבל לפניו מרחיק כמלא עיניו].

גמרא תנו רבנן [מביא ברייתא]: "היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר.
היה קורא בתורה ונזכר שהוא בעל קרי אינו מפסיק ועולה אלא מגמגם
[במרוצה. רש"י] וקורא.
רבי מאיר אומר, אין בעל קרי רשאי לקרות בתורה יותר מג' פסוקים.

תניא אידך [ברייתא אחרת]: "היה עומד בתפלה וראה צואה כנגדו מהלך לפניו עד שיזרקנה לאחוריו ד' אמות [אע"פ שאסור ללכת באמצע התפילה, בזה התירו, שעדיף משיפסיק או משיתפלל כנגד צואה]".

והתניא [אותה ברייתא בנוסח אחר]: "לצדדין" [שילך עד שיזרקנה לצואה לצדדים ד' אמות]?
לא קשיא
[לא קשה], הא דאפשר [לזרקה לאחריו], הא דלא אפשר [לאחריו. לכן יזרקנה לצדדים].

היה מתפלל ומצא צואה במקומו, אמר רבה אע"פ שחטא תפלתו תפלה.
מתקיף ליה
[מתקיף אותו. מקשה קושיא] רבא, והא (משלי כא, כז) "זבח רשעים תועבה"?
אלא אמר רבא הואיל וחטא, אע"פ שהתפלל תפלתו תועבה
[בעמוד הבא יתבאר עניין זה].

מודעות פרסומת