Archive for the ‘ברכות דף י"ז עמוד ב'’ Category

ברכות – דף י"ז עמוד ב'

26 בנובמבר 2009

(ישעיהו מו, יב) "שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה"
רב ושמואל, ואמרי לה [יש גורסים] רבי יוחנן ורבי אלעזר, חד [אחד. לגרסה ראשונה או רב או שמואל, ולגרסה שנייה או רבי יוחנן או רבי אלעזר] אמר, כל העולם כולו נזונין בצדקה [בצדקתו של הקב"ה ולא בזכות שבידן. רש"י] והם נזונין בזרוע [בזכות שבידם. ומדבר בצדיקים].
וחד אמר כל העולם כולו נזונין בזכותם והם אפילו בזכות עצמן אין נזונין
[שאין להן כדי צרכיהם ומתפרנסים בקושי. רש"י].
כדרב יהודה אמר רב
[כמו המימרא של רב יהודה בשם רב], דאמר [שאמר] רב יהודה אמר רב: בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת כל העולם כולו נזונין בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת.

ופליגא דרב יהודה [וחולקת על רב יהודה, דרשת הפסוק שאבירי לב הם הצדיקים], דאמר רב יהודה: מאן אבירי לב [שנאמרו בפסוק בישעיה]?  גובאי [שם של עם] טפשאי. אמר רב יוסף תדע, דהא [שהרי] לא איגייר גיורא מינייהו [לא התגייר גר מהם].
אמר רב אשי בני מתא מחסיא
[שם עיר בבבל] אבירי לב נינהו [הם] דקא חזו יקרא דאורייתא תרי זמני בשתא [שרואים כבוד התורה שתי פעמים בשנה] ולא קמגייר גיורא מינייהו [ולא מתגייר גר מהם].
[פעמיים בשנה, רש"י: שהיו נאספים שם ישראל באדר לשמוע בהלכות הפסח מדרש דרב אשי ובאלול לשמוע הלכות החג].

חתן אם רוצה לקרות וכו' [מביא מהמשנה: חתן אם רוצה לקרות קרית שמע לילה הראשון קורא.

רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הרוצה ליטול את השם יטול [רש"י: אם לא הוחזק חכם וחסיד לרבים אין זה אלא גאוה שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו]].


למימרא דרבן שמעון בן גמליאל חייש ליוהרא [לומר שרבן שמעון בן גמליאל חושש ליוהרא] ורבנן לא חיישי ליוהרא [לא חוששים ליוהרא]? והא איפכא שמעינן להו [והרי ההיפך שמענו להם]? דתנן [ששנינו:] "מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין, מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין, וכל מקום תלמידי חכמים בטלים. רבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם יעשה כל אדם את עצמו כתלמיד חכם" [משנה בפסחים נ"ד ב'].

קשיא דרבנן אדרבנן [קשה דברי רבנן מהמשנה בברכות על דברי רבנן במשנה בפסחים. "עושין" משמע שחייב לעשות כדי שלא יהיה כמתייהר]. קשיא דרבן שמעון בן גמליאל אדרבן שמעון בן גמליאל [שבברכות אסר לנהוג לכל אחד כתלמיד חכם, ובפסחים התיר].

אמר רבי יוחנן, מוחלפת השיטה [יש טעות בגרסת המשנה ויש להחליף את אומרי המאמרים כך שלא יסתרו].

רב שישא בריה דרב אידי [בנו של רב אידי] אמר, לעולם [באמת] לא תחליף. דרבנן אדרבנן לא קשיא, קריאת שמע כיון דכולי עלמא [כל האנשים] קא קרו [קוראים] ואיהו נמי קרי [והוא גם קורא], לא מיחזי כיוהרא [לא נראה כיוהרא]. הכא [כאן. בתשעה באב] כיון דכולי עלמא עבדי מלאכה [כיוון שכל האנשים עושים מלאכה] ואיהו לא קא עביד [והוא לא עושה], מיחזי [נראה] כיוהרא.

דרבן שמעון בן גמליאל אדרבן שמעון בן גמליאל לא קשיא, התם [שם. בקריאת שמע] בכונה תליא מילתא [בכוונה תלוי הדבר] ואנן סהדי דלא מצי לכווני דעתיה [ואנו עדים שאינו יכול לכוון דעתו], אבל הכא [כאן. בתשעה באב] הרואה אומר מלאכה הוא דאין לו. פוק חזי [צא ראה] כמה בטלני איכא בשוקא [כמה בטלנים יש בשוק. והוא נראה כאחד מהם ולא כמחמיר שלא לעשות מלאכה בתשעה באב].



פרק שלישי – מי שמתו

מתני' [משנה:] מי שמתו מוטל לפניו [קרובו שדינו להתאבל עליו ולעסוק בקבורתו] פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה [לפי שהוא טרוד במחשבת קבורתו, והויא דומיא דחתן [כמו חתן] דפטור משום טירדא דמצוה. רש"י].

נושאי המטה וחלופיהן וחלופי חלופיהן [שכן דרך שמתחלפין לשאת לפי שהכל חפצין לזכות בו. רש"י], את שלפני המטה [שיתעסקו בו כשתגיע המטה אצלם. רש"י] ואת שלאחר המטה [שנשאוהו כבר. רש"י], את שלפני המטה צורך בהם פטורים [אם צריכים לשאתו פטורים. רש"י], ואת שלאחר המטה צורך בהם חייבין [אף אם צורך בהם חייבים הואיל שכבר יצאו ידי חובתן מן המת. רש"י].

ואלו ואלו פטורים מן התפלה [שאינה מן התורה].


קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה [שהיו מנחמין את האבל בהקף שורה סביבותיו בשובם מן הקבר. רש"י], יתחילו. ואם לאו לא יתחילו [ולא אומרים שמכיוון שכעת הם חייבים, כיוון שעדיין לא הגיעו לשורה, יתחילו. ואחר כך כיוון שהם באמצע לא יפסיקו].

העומדים בשורה הפנימיים פטורים והחיצונים חייבים.

(נשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון)

מודעות פרסומת